מחשבון גודל פוזיציה: כמה מניות לקנות לפי הסטופ והסיכון

כמות = (הון × אחוז הסיכון) ÷ (מחיר הכניסה פחות מחיר הסטופ). זו כל הנוסחה. המחשבון למטה עושה את החישוב, מוסיף תקרה לגודל הפוזיציה, ומתרגם את היעד ליחידות סיכון (R). הערכים שתזינו נשמרים בדפדפן שלכם בלבד.

למה מתחילים מהסטופ ולא מהמחיר: הכמות היא הדבר היחיד בעסקה שנמצא לגמרי בשליטתכם. לא לאן המחיר ילך, לא מתי, רק כמה תפסידו אם תצדקו פחות ממה שקיוויתם. מי שקובע כמות לפי "כמה כסף יש לי" מסכן בכל עסקה סכום אחר, בלי לדעת אותו.

המחשבון

הזינו ארבעה מספרים. המחשבון עובד באותו מטבע כמו המחירים (שקלים למניות תל אביב, דולרים למניות אמריקאיות), ומעגל את הכמות כלפי מטה ליחידות שלמות.

איך משתמשים בו, צעד אחרי צעד

• הון: הסכום בחשבון המסחר שמוקצה למסחר הזה, לא כל החסכונות. אם אתם סוחרים בחלק מהתיק, הזינו רק אותו.
• אחוז סיכון לעסקה: כמה מההון מותר להפסיד אם הסטופ ייגע. הכלל המקובל הוא 0.25% עד 1%. הבוט הווירטואלי שלנו רץ על 0.35%, אחרי שמדידה של אחוז שלם עם עשר פוזיציות מקביליות הפכה את אותה רשימת עסקאות בדיוק להפסדית.
• כניסה וסטופ: הסטופ נגזר מהמבנה (מתחת לתמיכה, מתחת לשפל של הבסיס) או מ-ATR, לא מסכום שנוח להפסיד. אם קובעים סטופ ואז מגלים שהכמות "קטנה מדי", הפתרון הוא לא לקרב את הסטופ.
• יעד (רשות): מאפשר לראות את היחס בין הרווח הפוטנציאלי לסיכון. יעד של 2R פירושו שמרוויחים כפליים ממה שמסכנים, ורק אז שיעור הצלחה של 40% מספיק כדי להישאר ברווח.
• תקרת פוזיציה: אחוז מקסימלי מההון לנכס אחד, בלי קשר לסטופ. כשהסטופ צמוד מאוד, הנוסחה יכולה להחזיר כמות ששווה חצי מהתיק, ופער פתיחה מתחת לסטופ יעשה מזה הפסד שלא תכננתם. המחשבון מקטין את הכמות לתקרה ומסמן זאת.

שתי דוגמאות שמראות למה הסטופ קובע את הכמות

פי שלושה בכמות, בזכות סטופ צמוד. בדוגמה ב הפוזיציה היא רבע מהתיק, ופער פתיחה של 4% מתחת לסטופ יעלה 1,000 במקום 500. לזה תקרת הפוזיציה קיימת: היא לא מגנה מהסטופ, היא מגנה ממה שקורה כשהסטופ לא מתמלא במחיר שלו.

מה זה R, ולמה המחשבון מציג את היעד ביחידות R

R הוא הסיכון בעסקה אחת: המרחק מהכניסה לסטופ כפול הכמות. הפסד מלא הוא -1R, יעד במרחק כפול הוא +2R. ביחידות האלה אפשר להשוות עסקאות במניות שונות, במחירים שונים ובגדלים שונים, ולראות את השאלה היחידה שמשנה לאורך זמן: כמה R הרווחתם בממוצע לעסקה אחרי עלויות. הרקורד הציבורי של המנוע שלנו מתנהל ביחידות האלה בדיוק, כולל ההפסדים. הרחבה במדריך גודל הפוזיציה ו-R.

הטעויות שהמחשבון לא יכול למנוע

• סטופ "מנטלי": כמות שחושבה לסטופ שלא הוזן לברוקר היא כמות לעסקה אחרת. הסטופ צריך להיות פקודה. איך ממקמים אותו.
• פערים ומינוף: הנוסחה מניחה שתצאו במחיר הסטופ. במניה שמדווחת תוצאות הלילה, או במכשיר ממונף, ההפסד האמיתי יכול להיות גדול בהרבה. בעסקאות כאלה מקטינים את אחוז הסיכון, לא מקווים.
• עמלת מינימום: על פוזיציה של 800 שקל, עמלה של 20 שקל לצד היא 5% מהעסקה, יותר מכל היתרון שאפשר לקוות לו. אם הכמות יוצאת קטנה מדי לעמלות של הברוקר, זו עסקה שלא כדאי לעשות בגודל הזה.
• סיכון פתוח מצטבר: המחשבון עובד על עסקה אחת. עשר עסקאות של 1% הן 10% סיכון פתוח, והשוק נופל על כולן ביום אחד. קבעו תקרה גם למספר הפוזיציות.
• כפילויות: שתי מניות שבבים ותעודת סל על נאסד"ק הן פוזיציה אחת עם שלושה שמות. הסיכון הפתוח האמיתי גדול ממה שהטבלה מראה.

שאלות שחוזרות

• כמה אחוז לסכן בעסקה? מספר שאפשר להפסיד עשר פעמים ברצף בלי לשנות את הכללים. למי שמתחיל, 0.25% עד 0.5%. אחוז שלם נשמע קטן, אבל רצף של עשרה הפסדים הוא כמעט 10% מההון, ורצפים כאלה קורים לכל שיטה.
• הכמות יצאה אפס, מה עושים? המרחק לסטופ גדול מדי ביחס להון ולאחוז הסיכון. האפשרויות הכנות: להגדיל את אחוז הסיכון במודע (ולדעת מה זה עושה לרצף הפסדים), או לוותר על העסקה. לקרב את הסטופ למקום שאין לו הצדקה במבנה הוא הפתרון הנפוץ ביותר, וגם הגרוע ביותר.
• האם הנוסחה מתאימה גם לקריפטו ולמט"ח? כן, כל עוד הכניסה והסטופ באותו מטבע. בקריפטו הכמות יכולה להיות שברית, ולכן שם לא מעגלים; המחשבון מציג גם את הכמות המדויקת כשהיא קטנה מיחידה.
• איך זה מתחבר לניתוח באתר? כל דוח ניתוח עם סט-אפ פעיל מציג כניסה, סטופ ויעד, ומתחתיהם את אותו מחשבון בדיוק, ממולא מראש מהסט-אפ. ההון ואחוז הסיכון שתשמרו כאן נשמרים גם שם.