מה זה VWAP? המחיר הממוצע המשוקלל בנפח, ולמה המוסדיים נמדדים לפיו

VWAP (Volume-Weighted Average Price, מחיר ממוצע משוקלל בנפח) הוא המחיר הממוצע שבו נסחרה מניה מתחילת היום, כשכל עסקה נספרת לפי הגודל שלה. מיליון מניות שנקנו ב-100 משפיעות על הממוצע פי אלף מאלף מניות שנקנו ב-110. התוצאה היא מספר אחד שעונה על השאלה: אם מישהו קנה היום "כמו כולם", כמה הוא שילם.

ההבדל מממוצע נע רגיל: ממוצע נע ממצע סגירות של ימים קודמים ומתעלם מנפח. VWAP ממצע את כל העסקאות של היום ומתאפס בבוקר. הראשון מספר על המגמה, השני על היום הזה. הם עונים על שאלות שונות, ולכן משמשים אנשים שונים.

איך מחשבים, ולמה הוא מתחיל מחדש כל בוקר

לכל פרק זמן (נר של דקה, למשל) לוקחים מחיר טיפוסי, בדרך כלל הממוצע של הגבוה, הנמוך והסגירה, ומכפילים בנפח של אותו נר. סוכמים את המכפלות מתחילת היום, מחלקים בסכום הנפח מתחילת היום. זה ה-VWAP של הרגע. הוא זז לאט: בשעה הראשונה כל נר משנה אותו, בשעה האחרונה כמעט שום דבר לא מזיז אותו, כי הוא כבר "כבד" מכל הנפח שהצטבר.

האיפוס היומי הוא לא מגבלה אלא ההגדרה: VWAP הוא כלי של יום מסחר אחד. VWAP "של שבוע" על גרף יומי הוא מספר שונה, בהגדרה שונה, ולרוב לא זה שמתכוונים אליו.

למה קרנות נמדדות מולו

קרן שצריכה לקנות שני מיליון מניות לא יכולה לשלוח פקודה אחת; היא הייתה מזיזה את המחיר נגד עצמה. במקום זה היא מפזרת את הקנייה לאורך היום, ואת איכות הביצוע מודדים מול VWAP: מנהל שקנה מתחת ל-VWAP ביצע טוב מ"השוק הממוצע", מי שקנה מעליו ביצע גרוע. אלגוריתמי ביצוע שנקראים פשוט "VWAP" מפזרים פקודות כך שהמחיר הממוצע שלהם יהיה קרוב לו.

זה מה שהופך את הקו לרלוונטי גם למי שאינו מוסדי: כשמחיר יורד אל ה-VWAP באמצע יום של קנייה מוסדית, האלגוריתמים שעדיין לא סיימו לקנות רואים "מחיר מתחת לממוצע היום" ומאיצים. הקו נהיה תמיכה לא בגלל קסם אלא בגלל פקודות אמיתיות שמחכות שם. ביום של מכירה מוסדית אותו מנגנון הופך אותו להתנגדות.

איך משתמשים בו במסחר תוך-יומי

• צד של הקו: מחיר מעל VWAP = הקונים של היום ברווח בממוצע, לוגיקה של לונג. מחיר מתחת = המוכרים שולטים. הרבה סוחרי יום פשוט לא פותחים לונג מתחת לקו ולא שורט מעליו.
• חזרה לקו כנקודת כניסה: במניה שנפתחה בגאפ אפ וממשיכה לעלות, הנסיגה הראשונה אל ה-VWAP היא כניסה מקובלת, עם סטופ קצת מתחתיו. ההיגיון: אם המוסדיים קונים היום, שם הם יגנו.
• איבוד הקו כאיתות יציאה: מניה שנסחרה כל היום מעל VWAP ונופלת מתחתיו בשעה האחרונה משדרת שהקונים של הבוקר מוכרים בהפסד. לסוחר יום זה איתות לצאת.
• מרחק מהקו: ככל שהמחיר רחוק מה-VWAP, כך יותר משתתפים ברווח או בהפסד גדול, וכך הסבירות לחזרה אליו גדלה. זה לא כלל מסחר בפני עצמו, אבל הוא מסביר למה מרדף אחרי מניה שכבר 8% מעל ה-VWAP שלה נגמר לעיתים קרובות בנסיגה.

VWAP מעוגן: הגרסה שמתאימה לסווינג

לסוחר סווינג שמסתכל על נרות יומיים, VWAP רגיל כמעט חסר משמעות: הוא מתאפס כל בוקר. הפתרון שהתפשט בשנים האחרונות נקרא VWAP מעוגן (Anchored VWAP): במקום להתחיל את החישוב בפתיחת היום, מתחילים אותו מאירוע שבחרתם, ומאז סוכמים את כל הנרות היומיים. העוגן הטבעי ביותר הוא הדוח הרבעוני האחרון: הקו עונה על השאלה "כמה שילם בממוצע כל מי שקנה את המניה מאז הדוח".

למה זה שימושי: מי שקנה מאז הדוח ונמצא בהפסד לא ימהר לקנות עוד, ומי שברווח מגן על הרווח. כשהמחיר חוזר אל ה-VWAP המעוגן מלמעלה, הוא פוגש קונים שרואים את מחיר הכניסה הממוצע שלהם; לכן הקו נוטה לתפקד כתמיכה במגמה עולה, וכהתנגדות במגמה יורדת, כמו רמת תמיכה שנבנית מנפח אמיתי ולא משיא או שפל בודדים. בגרף של TechAnalyzer אפשר להדליק VWAP מעוגן מהדוח האחרון בלחיצה, וזו הגרסה היחידה של VWAP שאנחנו מציגים, כי היא היחידה שרלוונטית לטווח-זמן של סווינג.

מה VWAP לא עושה

• הוא לא חוזה כיוון. הוא מדווח על מה שכבר קרה, בדיוק כמו כל ממוצע. הערך שלו הוא בזיהוי המקומות שבהם משתתפים אחרים כנראה יפעלו.
• הוא חלש במניות דלות-נפח. כשעסקה אחת גדולה היא רוב הנפח של היום, ה-VWAP הוא פשוט המחיר שלה.
• הוא לא תחליף לסטופ. "אמכור אם היא תשבור את ה-VWAP" הוא כלל יציאה, לא הגנה. הקו יכול להיות 5% מתחת לכניסה שלכם בלי שתשמו לב.