תבניות מחיר בגרף: ראש וכתפיים, משולשים, דגלים ומה שביניהם

תבניות מחיר הן צורות שחוזרות בגרפים כבר מאה שנה, כי הפסיכולוגיה שמייצרת אותן לא משתנה: היסוס, מאבק, הכרעה. תבנית טובה היא לא ציור יפה — היא תוכנית עסקה שלמה: היא מגדירה רמת כניסה (קו הפריצה), רמת ביטול (הצד השני של התבנית) ויעד מדוד (גובה התבנית המושלך קדימה).

תבניות היפוך — סוף מגמה

• ראש וכתפיים: שיא, שיא גבוה ממנו, ושיא נמוך יותר — המומנטום נשבר משיא לשיא. שבירת "קו הצוואר" מאשרת. תבנית ההיפוך המפורסמת ביותר, וגם ההפוכה שלה (תחתית) בסוף ירידות.
• תחתית כפולה / פסגה כפולה: שתי נגיעות באותה רמה בלי המשך — הצד הדוחף נכשל פעמיים. אישור: פריצת השיא (או השפל) שבין הנגיעות.
• תבניות היפוך דורשות מגמה להפוך: "ראש וכתפיים" באמצע דשדוש הוא סתם רעש בצורת ראש וכתפיים.

תבניות המשך — הפוגה בדרך

• דגל (Flag): מהלך חד ("התורן") ואחריו דשדוש צר ומנוגד קלות — השוק נושם לפני המשך. פריצת הדגל לכיוון התורן היא הכניסה הקלאסית.
• משולשים: טווח שהולך ומתכווץ — הקפיצים נדרכים. משולש עולה (תקרה שטוחה + שפלים עולים) נוטה סטטיסטית לפרוץ מעלה; סימטרי — לכיוון המגמה שקדמה לו.
• תיבה/טווח (Range): דשדוש אופקי בין שתי רמות ברורות. הפריצה ממנו — לכל כיוון — היא האירוע.

איך מודדים יעד — והכלל שחשוב מכולם

המוסכמה הוותיקה: גובה התבנית מושלך מנקודת הפריצה. תיבה בגובה 10 שקלים שנפרצה ב-100 — יעד מדוד באזור 110. זה לא חוק טבע אלא קנה מידה, שנותן פרופורציה מול הסיכון עוד לפני הכניסה.

והכלל שחשוב מכולם: תבנית בלי אישור היא רק חשד. העסקה נולדת כשקו ההכרעה נפרץ — עם נפח תומך — ולא כשהעין מזהה צורה מוכרת. מי שנכנס לפני האישור סוחר על דמיון; מי שמחכה לו סוחר על עובדה. ראו גם איך מאמתים פריצה.