רמות פיבונאצ׳י במסחר: איפה תיקון נוטה להיעצר

רמות פיבונאצ׳י הן כלי למדידת עומק של תיקון: כשמחיר עולה מנקודה A לנקודה B ואז מתקן כלפי מטה, מותחים את הסרגל מ-A ל-B ומקבלים רמות ביניים — 23.6%, 38.2%, 50%, 61.8% — שבהן תיקונים נוטים להיעצר ולהתהפך בחזרה לכיוון המגמה.

השמות מגיעים מסדרת פיבונאצ׳י המתמטית, אבל האמת הפרקטית פשוטה יותר: אלה עומקי תיקון שהשוק למד להסתכל עליהם — ומה שמספיק עיניים מסתכלות עליו, הופך לרמת החלטה בפועל.

איך מותחים נכון

בוחרים מהלך משמעותי אחד וברור — שפל בולט לשיא בולט (במגמה עולה) — ומותחים ביניהם. הטעות הנפוצה היא למתוח על כל נדנוד קטן: פיבונאצ׳י על מהלך זניח מייצר רמות חסרות משמעות. כלל אצבע: אם צריך להתאמץ למצוא את נקודות הקצה, המהלך לא מספיק חשוב.

• 23.6%: תיקון רדוד — אופייני למגמה חזקה במיוחד שממהרת להמשיך.
• 38.2%: תיקון בריא ראשון. עצירה כאן מעידה על ביקוש עז.
• 50%: לא מספר פיבונאצ׳י אמיתי, אבל פסיכולוגית — "חצי מהדרך" — והשוק מכבד אותה.
• 61.8%: "אזור הזהב". תיקון עמוק שעדיין שומר על מבנה המגמה. עומק מעבר לזה מטיל ספק בכל המהלך.

הכוח האמיתי: מפגש רמות (Confluence)

רמת פיבונאצ׳י לבדה היא השערה. היא הופכת למעניינת כשהיא נפגשת עם עדות עצמאית נוספת: רמת 61.8% שנוחתת בדיוק על תמיכה אופקית מהעבר, או על ממוצע 50 עולה. כל שכבה כזו היא "מצביע" נוסף על אותו אזור — וכניסה באזור מפגש עם סטופ מתחתיו היא מהסט-אפים המסודרים שיש.